בן שרה ואברהם. יוסף נולד בצ'כוסלובקיה בו' בטבת תרצ"ד (24.12.1933). יוסף עלה ארצה, והתגורר עם משפחתו במטולה. עד גיל שש-עשרה למד במסגרת עליית הנוער. לאחר מכן למד בבית הספר הדתי בטבריה ואחרי כן עבר ללמוד במטולה.

ב-7.9.1951 התגייס יוסף לשירות החובה בצה"ל. הוא השתחרר ב-4.3.1954. אחרי מכן התגייס כרב"ש (רכז ביטחון שוטף) ביישובי מטולה ועסק בכמה תחומים, ביטחוניים ואזרחיים.

יוסף נישא לאלנה ובמהלך השנים נולדו להם ארבעה ילדים: יעקב, אילן, אברהם ונעמי.

חבריו של יוסף מעידים עליו כי היה יסודי, בעל יכולת ארגון מצוינת ובעל כישרון לחקלאות. הוא היה עומד בתנאי לחץ בצורה בלתי רגילה, ומפקדיו העריצוהו בשל כך.

בי"ח בחשוון תש"ם (7.11.1979) בעת שנסע לתדלק את הג'יפ שלו בכפר גלעדי, נורה יוסף בראשו באקדח. כעבור זמן מה, באחת-עשרה בלילה, סמח"ט (סגן מפקד חטיבה) האזור מצא את גופתו של יוסף בין כפר גלעדי לתנור. הג'יפ נעלם, ורק לאחר מכן נמצא עזוב באזור נתניה.

רב-שוטר יוסף נפל בעת מילוי תפקידו. בן ארבעים ושש היה בנפלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין במטולה. הותיר אישה וארבעה ילדים.